משחקות באש זו הזמנה לטקס של שריפה. אש שורפת ומכלה זו הזמנה לחורבן ולהרס, לאימפולסיביות חסרת מעצורים וגם לחום ולרגיעה, מעגל של ריפוי ונחמה. אוהבים לשחק באש? פירומנים בארון? זו ההזדמנות שלכם לבוא ולשרוף את המיותר, את מה שלא הצלחנו לזרוק והשתוקקנו כל כך. חומרים, רגשות, זיכרונות, מערכות יחסים. האש ממגנטת אותנו, מפחידה, סוחפת, מרתיעה, מושכת. אפשר להתבונן בלהבות הרוקדות, זמן שהוא מעל לזמן, האש זקוקה לחומרי בעירה ואנחנו המשתתפים בטקסט מספקים לה את מבוקשה.

​

נביא חומרים שחיכו להתכלות: ניירות מיותרים, דוחות חנייה, תעודות ישנות, מכתבי אהבה, כיסא משרדי, שרפרף מתנדנד, שידת החתלה, סולם שבור, כעסים, קנאות, רחמים, בגידות, טינות. האש תאכל הכול.

​

אל תדאגו היא לא מפונקת, לשונות ארוכות מופשלות לבלוע הכול 5 יוצרות מקבלות את הבאים לטקס השריפה ומשתפות את הקהל באירועי שריפה אישיים. טקס שנמצא במרווח שבין מים לאש ובין הנצחי לחולף.

​

בימוי: רחל קשת

ליווי אמנותי: דודי מעיין

אנסבל תאטרון רחל קשת

שחקניות יוצרות: תהילה אזולאי שאול, אלישבע כריש,

ליבסיקנד, שרי מאיר, איילה שקד

צילום: יסכה אופנהיים